Vayedaber

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם בַּר פְּדָיָה הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי קוּפּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה בְּתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְיָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָֽפְלָה בִּשְׁנִייָה וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁנָּֽפְלָה הָרִאשׁוֹנָה נָֽפְלָה שְׁנִייָה. לָמָּה שֶׁתּוֹלִין קַלְקָלָה בִּמְקוּלְקָל. רִיבָה עַל הַיְּדוּעָה וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִייָה חָֽזְרָה לְהוֹכִיחָהּ. נִמְצְאוּ שְׁתֵּי סְאִין עוֹלוֹת מִן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים סְאָה. וּשְׁתֵּי קוּפּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָֽפְלָה שְׁנִייָה וְיָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה אֵין אוֹמֵר לַמָּקוֹם שֶׁנָּֽפְלָה הַשְּׁנִייָה נָֽפְלָה הָרִאשׁוֹנָה. רִיבָה עַל אַחַת מֵהֶן וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִייָה אֲסוּרָה עַד שֶׁיַּרְבֶּה לָהּ שׁוֹגֵג.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ריבה על אחת מהן וכו'. אותה שריבה עליה עד אחד ומאה בשוגג היא מותרת ומעלה התרומה ומתיר אותה והשניה נשארה באיסורה עד שירבה עליה שוגג כמו שריבה על הראשונה:

שתי קופות וכו'. דאם הוא בהפך שהראשונה אינה ידועה אין אנו יכולין לתלות להשניה שנפלה שזו היא הקופה בעצמה שנפלה לתוכה הסאה הראשונה דמהיכי תיתי נקלקל לזו יותר מזו וכיון שכן שתיהן מקולקלות הן ומדומעות:

מעלה ומתיר והשנייה חזרה להוכיחה. כלומר דודאי בשביל היתר הראשונה לא צריך להשמיענו דמתני' היא אלא דהא קמ''ל דאף ע''ג דלא ריבה על הראשונה אלא עד אחד ומאה לא אמרינן דגלי אדעתיה שהסאה השניה לתוך קופה השניה של חמשים נפלה והרי היא מדומעת שאם גם כן לתוך הראשונה נפלה היה צריך שתי מאות ושתים כדי לבטל השתי סאות תרומה ולהעלותן אלא דתולין להקל דהראשונה מותרת במה שריבה עליה עד אחד ומאה והשניה גם כן מותרת דחזרה להוכיחה הראשון שהוכחה להשוותה לאינה מדומעת מפני דהקילו בה ותלו את הקלקלה במקולקל לומר שלתוך הראשונה נפלה גם הסאה השניה ואף על פי שעכשיו לא ריבה על הראשונה כ''א בתורת שנפלה סאה לתוכה אפילו הכי תלינן להקל בשתיהן ונמצאו שתי סאין שצריך להעלותן בשביל התרומה עולות הן מן מאה וחמשים סאה שיש כאן וזהו כדאמרן דאפי' כן לא חיישינן מידי לאותה השנייה מהחמשים סאה:

ריבה על הידועה ובטלה שוגג. אם אח''כ ריבה בחולין על הראשונה הידועה שנפלה לתוכה הסאה תרומה ותנן בס''פ דלקמן סאה תרומה שנפלה לתוך פחות ממאה ואח''כ נפלו שם חולין בשוגג מותר:

ונפלה סאה תרומה באחת מהן וידוע לאיזה נפלה. ונעשית מדומע ואח''כ נפלה עוד סאה שנייה ואין ידוע לאיזו מהן נפלה בזה אני אומר למקום שנפלה הראשונה שם נפלה השנייה כדמפרש טעמא לפי שתולין הקלקלה במקולקל והיא הקופה הראשונה ונשארה השנייה מתוקנת:

רִבִּי זְעִירָה רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי קוּפּּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה בְּתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה רָצָה לְהַעֲלוֹת מִזּוֹ מַעֲלֶה מִזּוֹ מַעֲלֶה מֶחֱצָה מִזּוֹ וּמֶחֱצָה מִזּוֹ מַעֲלֶה. 24b וְכֵן שְׁתֵּי מִקְווֹת בְּזֶה עֶשְׂרִים סְאָה וּבְזֵה עֶשְׂרִים סְאָה וְנָֽפְלוּ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִים שְׁאוּבִין מִתּוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלוּ רָצָה לְהוֹצִיא קוֹוֶיהָ פְּסוּלָה מִזֶּה מוֹצִיא מֶחֱצָה מִזֶּה וּמֶחֱצָה מִזֶּה מוֹצִיא מַעֲלֶה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בזו עשרים סאה וכו'. שדין מקוה שאין בו ארבעים סאה מים כשרין שלשה לוגין מים שאובין פוסלין אותו ואפי' מרבה להקוות עליו מים כשרין פסול עד שידעו שיצאו ממנו המים שבתחלה ועוד מעט יותר כדי שיפחתו מהשלשה לוגין שנפלו מהן כדתנן בפ''ג דמקוואות הבור שבחצר ונפלו לו ג' לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצאו ממנו מילואו ועוד וזהו דקאמר הכא באלו שני מקואות שאין בכל אחת כ''א עשרים סאה וכשנפלו שלשה לוגין שאובין בעשרים סאה אם ירצה להרבות במים כשרין אין תקנה עד שיצאו עשרים סאה ועוד מעט יותר וכאן שאינו ידוע לאיזה מהן נפלו אם רצה להוציא קוויה פסולה והיינו העשרים סאה ועוד מזה מוציא או אם רצה מזה מוציא או אם מחצה מזה ומחצה מזה מוציא. ומעלה כלומר ובזה מעלה ומכשיר אותן בהמים הכשרים שמרבה עליהן עד שיצא מהן מילואו שבתחלה ועוד ומצרפן למקוה אחת של ארבעים סאה:

וכן שני מקוות. זו בצד זו:

היו לפניו שתי קופות וכו'. דאמרינן דמצטרפות ומעלות זו את זו ואם רצה להעלות מזו או מזו מעלה או מחצה סאה מזו ומחצה מזו מעלה:

אַתְּ אָמַר קוּפּוֹת מַעֲלֶה וּמְגוֹרוֹת אֵינָן מַעֲלוֹת. הֵיךְ עֲבִידָא שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. רִיבָה עַל אַחַת מֵהֶן וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִייָה לִכְשֶׁיִּרְבֶּה לָהּ שׁוֹגֵג הִיא מוּתֶּרֶת וְאֵינָהּ צְרִיכָה עֲלִייָה שֶׁכְּבָר עָֽלְתָה תְרוּמָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

את אמר. כמו אמר מר הוא הא דאמרינן לעיל דיש שהקופות מעלות זו את זו והמגורות אינן מעלות כגון שהן בשתי עליות כדקאמר היך עבידא וכו' ומשום הסיפא נקט לה וכלומר דהדין בזה דשתיהן מדומעות הן ואסורות ואם ריבה על אחת מהן שנפלו שם חולין בשוגג מעלה את הסאה תרומה ומתיר אותה והשניה נשארת בספק מדומע שהרי אין ידוע לאיזה מהן נפלה עד שירבה עליה ג''כ בשוגג ואז היא מותרת ולזה אין צריכה עלייה לסאה ממנה שהרי כבר עלתה תרומה באותה סאה שהעלה מן הראשונה ולא נפלה כ''א סאה אחת של תרומה והיא שכבר עלתה וקמ''ל דאע''פ דחוששין אנו גם להשניה להשוותה לספק מדומע מ''מ לענין עליית הסאה א''צ אלא פעם א' להעלות דאין מעלין אלא כפי השיעור שנפלה תרומה לתוכן:

אָמַר מַה שֶׁלְּמַטָּן תְּרוּמָה מַה שֶׁלְּמַעֲלָן חוּלִין מַה שֶׁלְּמַטָּן חוּלִין מַה שֶׁלְּמַעֲלָן תְּרוּמָה. לְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי. וְאַף בְּמִקְוֶה כֵן. אָמַר מַה שֶׁלְּמַטָּן קִיוֶויהָ כְּשֵׁירָה. שֶׁלְּמַעֲלָן קִיוֶויהָ פְּסוּלָה. מַה שֶׁלְּמַטָּן קִיוֶויהָ פְּסוּלָה שֶׁלְּמַעֲלָן קִיוֶויהָ כְּשֵׁירָה לְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואוף במקוה כן. כלומר הא למה זה דומה דהאומר כן במקוה שהיא פחותה מארבעים סאה ונפלו לתוכה ג' לוגין שאובים ואמר מה שלמטה קיוויה פסולה ששם יהיה הכל פסול דשם הן השאובין ומה שלמעלה. יהיה קיוויה כשירה או להיפך וכי לדעתו הדבר תלוי בתמיה הלא כל המים מעורבין הן וה''נ בתרומה כן:

לדעתו הדבר תלוי. בתמיה כלומר דמהדר הש''ס וכי בדעתו הדבר תלוי לחלק אותן שזה יהיה תרומה וזה יהיה חולין והלא הכל מדומע הוא:

אמר מה שלמטן תרומה. אם נפלה הסאה תרומה לפחות ממאה דאיירינן ביה ואמר יהי מה שלמטן בהקופה הכל תרומה ואפי' הן כמה סאין כדי שמה שמלמעלה יהיו חולין או בהפך מהו אם יכול להתיר את מה שאמר לחולין באופן זה:

משנה: סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּֽפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חוּלִין אוֹ לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ לְהֶקְדֵּשׁ בֵּין טְהוֹרִין בֵּין טְמֵאִין יִרְקָבוּ אִם טְהוֹרָה הָֽיְתָה אוֹתָהּ סְאָה יִמָּֽכְרוּ לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. וְאִם לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נָֽפְלָה יִקָּרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְאִם לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ לְהֶקְדֵּשׁ נָֽפְלָה הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ. וְאִם טְמֵאִין הָיוּ הַחוּלִין יֵאָֽכְלוּ נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת אוֹ יָלוּשׁוּ בְמֵי פֵּירוֹת אוֹ יִתְחַלְּקוּ לְעִיסִּיּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כְּבֵיצָה. סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה חוּלִין טְהוֹרִין רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר תֵּירוֹם וְתִשָּׂרֵף. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר סְאָה שֶׁנָּֽפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָֽלְתָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תֵּעָלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת אוֹ תִילוֹשׁ בְמֵי פֵּירוֹת אוֹ תִתְחַלֵּק לְעִיסִּיּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כְּבֵיצָה. סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה חוּלִין טְמֵאִין תֵּעָלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת אוֹ תִּילּוֹשׁ בְמֵי פֵּירוֹת אוֹ תִתְחַלֵּק לְעִיסִּיּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כְּבֵיצָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין וכו'. בהא לא פליג ר''א כדאמרינן לעיל דלא אמר אלא להחמיר גבי תרומה טמאה שנפלה דתעלה ותשרף ומשום גדר שלא יבוא לאכלה אבל הכא כיון דתרומה טהורה היא שנפלה תעלה ותאכל נקודים וכו' משום חשש טומאה שמא יש בה מחולין טמאין שלא יטמאו את התרומה שבה:

תעלה ותאכל כו'. דרבנן סברי דלא אמרינן אותה שנפלה היא שעלתה וא''צ לשורפה דשמא מן החולין היא אלא תאכל ומשום חשש טומאה תאכל נקודים או קליות וכו' כדפרישית במתני' דלעיל והלכה כחכמים:

מתני' סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין. דעולה היא באחד ומאה ר''א אומר כשתרום ותעלה תשרף שאני אומר אותה סאה שנפלה היא סאה שעלתה והרי היא תרומה טמאה ואינה ראויה אלא לשריפה:

ואם טמאין היו אותן החולין יאכלו נקודים. והוא בפחות פחות מכביצה כדמפרש בגמ' כלומר שימכר הכל לכהן חוץ מדמי התרומה והכהן יאכל אותן בפחות פחות מכביצה כדי שלא יטמאו החולין את התרומה שאין אוכל טמא מטמא אוכל אחר עד שיהי' כביצה. או יאכל אותן קליות ויבש שלא הוכשר לקבל טומאה או ילושו במי פירות שאינן מכשירין או יתחלקו אותן חולין המדומעין לעיסות עיסות בפחות מכביצה כדי שלא יהא במקום אחד כביצה ולא תטמא התרומה:

ואם למעשר שני או להקדש נפלה הרי אלו יפדו. וימכר הכל לכהן חוץ מדמי אותה תרומה:

יקרא שם לתרומת מעשר. לאותו מעשר ראשון וימכר הכל לכהן חוץ מדמי אותה תרומה שנפלה וחוץ מדמי תרומת מעשר שבו:

ואם למעשר ראשון נפלה. אותה סאה תרומה טהורה ואותו מעשר ראשון לא ניטלה התרומת מעשר ממנו:

חוץ מדמי אותה סאה שצריך ליתנה להכהן:

ימכרו לכהנים בדמי תרומה. שהן פחותים מדמי חולין שאינה ראויה אלא לכהן וכן אם נטמאת אינה ראויה לאכילה אלא להדלקה:

ואם טהורה היתה אותה סאה. של תרומה ונפלה לפחות מאה חולין טהורין:

מתני' סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין. לפי שדין תרומה טמאה עולה ג''כ באחד ומאה כדתנן לקמן בפרקין לב''ה ואם לפחות ממאה נפלה בין שהן חולין או מעשר ראשון או מעשר שני או הקדש דיש חילוק ביניהן בסיפא שהתרומה היא טהורה אבל הכא שהתרומה היא טמאה בין שהן טהורין או טמאין מ''מ כשנעשין מדומעין מחמת התרומה טמאה ואי אפשר לאכלן שתרומה טמאה היא באיסור עשה להכהן הלכך מניחן אותן עד שירקבו ובגמ' קאמר דדוקא בדבר שאין דרכו להבלל כלומר שאין דרך לאוכלו אותו חי כשהוא בלול בדבר אחר אבל דבר שדרכו להבלל בדבר אחר ולאכלו כשהוא חי לא יניחם דחיישינן דילמא אתי לידי תקלה ויאכל מהם אלא ידליק הכל כדרך שמדליקין תרומה טמאה:

25a תַּנֵּי בָּלוּל מַעֲלֶה וּשְׁאֵינוֹ בָלוּל אֵינוֹ מַעֲלֶה. וְהָא תַנִּינָן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה בַּחֲמִשִּׁים אֲגוּדוֹת שֶׁל יָרָק שֶׁנָּֽפְלָה אַחַת לְתוֹכָוֹ וְחֶצְייָהּ תְרוּמָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו תַּעֲלֶה הֲרֵי אֵינוֹ בָלוּל וּמַעֲלֶה. הֲוִינָן בָּעַייִן לְמֵימַר דָּבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ אֵינוֹ מַעֲלֶה וּשְׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ מַעֲלֶה. הֵיךְ עֲבִידָה. קִישׁוּת טְמֵיאָה שֶׁנָּֽפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה קִישׁוּאִין טְהוֹרִין הוֹאִיל וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ מַעֲלֶה. הוּכְשָׁר הוֹאִיל וְהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ אֵינוֹ מַעֲלֶה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך המפרש

היאך עבידא. כלומר והרי איכא עוד לחלק בין דבר שאינו מקפיד לדבר המקפיד וקאמר קישות וכו' טהורין שאינן מוכשרין לקבל טומאה זהו שאינו מקפיד ואם הוכשרו אלו מקפיד הוא שלא תתערב בהן כדי שישארו אלו בטהרתן:

הוינן בעיין למימר. אליבא דרבי יוסי דה''ק דבר שהוא מקפיד על תערובתו אינו מעלה בשאינו בלול אבל דבר שאינו מקפיד על תערובתו וכגון באגודה שאינו מקפיד אם נתערבה אחת של ירק בתוך האחרת מעלה:

והא תנינן א''ר יוסי וכו'. הרי אינו בלול התרומה בתוך כל החולין דאגודה בפני עצמה ואינה ניכרת ומעלה:

גמ' תני. בתוספתא פ''ה התרומה עולה מתוך החולין באחד ומאה בין בלול ובין שאינו בלול ר' יוסי אומר בבלול תעלה בשאינו בלול לא תעלה. כלומר אם התרומה בלולה היא בתוך כל החולין אז תעלה דבאיזו סאה שנוטל מהם תלינן דשל תרומה עלתה והשאר חולין אבל אם אינה בלולה בתוכן אלא שאינה ניכרת איזו היא של תרומה לא תעלה כלומר שאינה מתרת את השאר בהעלאת א' מהן משום דאינה מעורבת עם כל החולין לסמוך על מה שמעלה והשאר יתבטל בהן דשמא היא כולה בהשאר ואינה ניכרת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source